זה היה סרטון של ליזי שעורר בי את החשק לכתוב פוסט כזה משלי. חשבתי לעצמי שזו מחשבה מקסימה, להתבונן לאחור לשנה החולפת ולנתח את כל הדברים שבאמת היו יקרי ערך עבורי השנה – גם ברמה החומרית וגם ברמה העמוקה יותר, כדי לפענח סדרי עדיפויות. מבחינתי ההתבוננות הזו הרבה יותר משמעותית מרשימת יעדים עליה דילגתי וזו גם הסיבה שבגללה שמחתי לאמץ את הפורמט הזה.

✛ מעבר לעיר חדשה: את 2017 סיימתי עם שינוי גדול מאוד שהשקעתי בו את רוב השנה, קודם במחשבות, אחר כך בהסתגלות לרעיון ולבסוף בשליש האחרון – גם בצעדים קונקרטיים כדי לבצע את המעבר הזה. הרבה מכן בוודאי כלל לא מודעות לכך, אך השנה עזבתי את רמת גן בה גרתי חמש שנים ועברתי לחולון. “חולון?? מה איבדת בחולון?” הייתה שאלה ששאלו אותי הרבה חברות שחשבו כי מדובר במהלך תמוה והאמת היא ששאלתי אותה גם את עצמי לא פעם. לא עברתי הרבה ערים בימי חיי אבל תמיד עשיתי את זה לאחר שהשתקעתי בהן הרבה יותר זמן מהרצוי ובתחושת מיאוס קשה.

אם בהתחלה בכלל לא הייתי מוכנה לחשוב על עזיבה של הרדיוס המצומצם והקרוב ביותר לתל אביב, עם הזמן נפתחתי כלפי הרעיון – בייחוד ככל שדירות נוראיות המשיכו לצוץ בזו אחר זו והבנתי שכעבור עשור של מגורים בדירות שכורות ישנות – אני לא יכולה להמשיך לחיות כך את חיי. הפינה השקטה והיפה שמצאתי בחולון הפכה בדיעבד, לכל מה שהייתי צריכה ואני לגמרי מרגישה בה בבית.

✛ השקעתי בעצמי: שנת 2016 הייתה שנה כואבת וקשה עבורי. התחלתי אותה אופטימית במחשבה שפיענחתי הכל, אני מקבלת ציון +A בדבר הזה שנקרא “החיים” וסיימתי אותה עם התחושה שאני בעצם לא יודעת כלום ושום דבר. תמיד הנחתי שבגיל 28 אדע לכל הפחות מה הכיוון שלי בחיים ולאן מועדות פניי אבל בפועל גיליתי שכל הקלפים נטרפו מחדש.

תוסיפו לכך את העובדה שמעולם לא הגדרתי שום דבר מהותי שקשור בי כעדיפות, מכיוון שכל הזמן הייתי עסוקה בתלות באחרים וגם לתת להם יותר מכפי שאני יכולה להעניק – וכך נוצרה שנה שריסקה אותי מהרבה מאוד בחינות, גרמה לי לפקפק בעצמי ובכל דבר אחר מסביבי. זו הייתה שנה שבסיומה התחלתי לקלף שכבה אחר שכבה ולאורך כל 2017 בחרתי להתכנס לתוך עצמי.

תמיד חשבתי שאנשים השואפים להפוך לגרסה טובה יותר של עצמם עוברים תהליך שבו עם הזמן הם נותנים מעצמם לאחרים ודווקא מצאתי את עצמי עוברת את התהליך ההפוך: לוקחת בחזרה, כאילו טוענת את עצמי מחדש באנרגיות כדי שאולי בהמשך יהיה לי מה לתת שוב. הרגשתי כל כך מרוקנת בגלל אנשים, מטרות, אג’נדות וציפיות שהיו מסביבי עד שכל משבר, קטן עד גדול, הרגיש כמו דבר שבלתי ניתן לשאת וכאילו כל העולם מאיים לקרוס עליי.

השנה גם התחלתי להיפגש עם פסיכולוגית וזה נמצא במקום הראשון ברשימת הדברים הכי טובים שעשיתי למען עצמי. חשבתי שאני אדם מאוד מפוכח ומודע לעצמו – למעשה, אחת הסיבות שעודדו אותי ליזום את המהלך הזה, שהיה עד לאותו שלב קונספט זר ומוזר עבורי, הייתה העובדה שאני המבקרת הכי גרועה של עצמי – אז מה כבר אפשר לחדש לי? למרות הכל, גיליתי שיש כל כך הרבה דברים שלא הייתי מודעת להם והתהליך הזה עוזר לי להכיר בהם וגם את עצמי תוך כדי. אני לא יודעת עד כמה מקובל חברתית לעסוק בזה בפומבי אפילו ב-2018, אבל אני מעודדת כל אחת מכן שרוצה להשקיע בעצמה ברמה הכי בסיסית ומשמעותית שאפשר, להיפגש עם איש או אשת מקצוע שיוכלו לעזור לכן לעשות את זה.

השנה שחררתי הרבה פרויקטים, אנשים, תחביבים ומטרות שהביאו אותי לתחושת ההצפה הזו. שוב, מדובר בקונספט שעל פניו נשמע מוזר: איך את אמורה להשתפר ולהתפתח כשאת כל הזמן מוותרת על דברים שחשובים לך והרגישו לך כמו חלק בלתי נפרד מההוויה שלך?  היום מובן לי לגמרי שזה המקום הנכון עבורי להיות בו וזה הביא לי תחושה נפלאה וחדשה של שלווה.

הדברים שהשקעתי בהם ב-2017 Fashion Tails

✛ כלי מיטה: זה היה די כבד עד כה, נכון? נעבור לדברים קלילים וחומריים יותר, למרות שבעיניי הם מסמלים הרבה יותר. כחלק מתהליך ההתכנסות מצאתי את עצמי מבלה הרבה יותר זמן בבית וזה קונספט שמשמח אותי, בייחוד בבית החדש בו אני נמצאת. אם פעם חדר השינה שלי היה חלל רועש בכל המובנים: גם מבחינת התכולות שלו, גם הרעש הממשי וגם מבחינת העיצוב, בבית החדש הפכתי את חדר השינה למעין מקדש. הכלבות לא יכולות להיכנס אליו, הוא מעוצב בצורה רגועה והוא מיועד לשינה בלבד. מהסיבה הזו מצאתי את עצמי ב-2017 משקיעה במצעים יפים במיוחד: מזמינה אותם מחו”ל, בוחרת אותם בקפידה, בוחנת בדים וצפיפות סיבים. אין שום דבר כייפי יותר מאשר להיכנס למיטה עם מצעים מפנקים, בעצם יש! על כך בסעיף הבא.

✛ פיג’מות: מעולם לא הבנתי את הגישה הנפוצה לפיה בבגדי בית אין טעם להשקיע ומוטב להשקיע רק בבגדים שבהם רואים אותנו בחוץ. אני מרגישה שב-2017 הלכתי עם התחושה הזו עד הסוף והשקעתי באוסף הפיג’מות היפות ביותר שניתן למצוא ברשת. אולי זה נשמע זניח וקטנוני, אבל זה שוב מתקשר לתחושת הנוחות שלי בבית, מקום שבו אני נהנית להעביר חלק מכובד מהזמן שלי.

✛ כלי מטבח: אין ספק שהמעבר לדירה חדשה עורר בי רצון לחדש כל מיני דברים, קטנים עד גדולים. כלי מטבח יפים, כאלה שנהנים מהם לעתים תכופות ולא רק באירועים מיוחדים בלבד, הופכים כל ארוחת בוקר, צהריים וערב לחוויה נעימה יותר. אוכל זו חדווה גדולה עבורי ולעולם לא מקום של צער, חרטה או ספירת קלוריות ולכן הנהנתנות הזו מתבטאת אצלי לא רק בבחירות הקולינריות עצמן אלא גם בחוויה שמסביב.

✛ רהיטים: אני ממש לא שייכת לז’אנר של האנשים המתנגדים לאיקאה ולמעשה, הידיעה שהתחיל שם היום סייל מעבירה בי רטט קל של התרגשות. יחד עם זאת, אני מאמינה שאיזון היא מילת המפתח והשנה הרשיתי לעצמי, בנוסף לרהיטים מאיקאה – להשקיע בכמה רהיטים שכל אחד מהם הוא פיס בפני עצמו והשילוב הזה כל כך מוצא חן בעיניי (בקרוב סיור הבית עם כל הפרטים!).

✛ בייסיק: ב-2017 עברתי תהליך נוסף שבו נפרדתי סופית מכל הקישוטים החיצוניים שתמיד התקשטתי בהם. במשך שנים היה לי קוד לבוש לפיו כל מה שאני לובשת חייב להיות צבעוני, מקושקש או עשוי מבדים לא שגרתיים ואילו בשנה החולפת נפרדתי מקוד הלבוש הזה לחלוטין. ככל שהתבגרתי, לא הרגשתי עוד צורך בכל הקישוטים האלה ולמדתי להעריך פריטים דווקא בגלל שהם רגועים יותר, פרקטיים יותר, משתלבים טוב יותר באורח החיים ובמלתחה. השנה השקעתי במגוון ג’ינסים מרהיב, בסריגי בייסיק, בנעליים פרקטיות. מצאתי את עצמי שמה דגש גדול יותר על הרכב הבדים ולא קניתי רק לפי מה שעורר בי את הדחף החזק ביותר לשלוף את כרטיס האשראי והאמת? אני נהנית מהמלתחה שלי יותר מתמיד.

✛ תכשיטים: מעולם לא הייתי טיפוס של בלינג בלינג אבל כחלק מהשינוי בסטייל האישי, נפרדתי מהרבה תכשיטים מאסיביים וצבעוניים שהתכתבו עם הסגנון הישן שלי והתחלתי להרכיב את האוסף מחדש. טיפחתי סגנון חדש ומאוד ברור בתכשיטים ועכשיו אני אוספת אותם לאט לאט. אני אוהבת את העובדה שהתכשיטים שלי מסתדרים עם הכל ואני לא צריכה לדאוג שהשרשרת עם דיסקיות הניאון הגדולות מתנגשת עם השמלה הצבעונית שלבשתי, אלא לכולם יש מקום במלתחה שלי בכל רגע נתון. במקום לקנות פריטים שיישכחו במהרה ונקנו בלהט הרגע, אני מוצאת שהרבה יותר נחמד לי להתפנק עם תכשיט איכותי אחת לכמה זמן.

✛ העור שלי: השנה החלמתי מאקנה ועשיתי זאת בכוחות עצמי, עם הידע שצברתי. אני מאמינה שהרבה אנשים מוצאים תחומי עניין ולפעמים תשוקות של ממש לאחר שגילו צורך אשר לא נמצא לו מענה. גם התשוקה שלי לטיפוח התעוררה מהמקום הזה, מכיוון שלא מצאתי מענה אצל רופאי העור וחומר שמצאתי בשלוף באינטרנט. ההתייחסות שלי לעור הפנים עברה מהפך בשנה האחרונה והבנתי עד כמה אני נהנית מהתהליך במקום להתייחס לזה כבעיה נקודתית שדורשת טיפול. לפרטים נוספים, ממליצה לכן בחום לקרוא את הפוסט אודות פילוסופיית הטיפוח שלי.

✛ האתר שלי: סיימתי את 2016 עם משבר כתיבה, אולי אחד הגדולים שאי פעם ידעתי. שחררתי הרבה דברים לאורך 2017 ואני מודה שהייתי בצומת דרכים גם לגבי האתר, כאשר מקומו בחיים שלי החל לפתע להתערער. למרבה המזל חזרתי לכתוב ומכל הדברים שקילפתי מעצמי, גיליתי שדווקא את האתר אני אוהבת יותר מכל דבר אחר כמעט. לא מדובר עבורי רק בהכנסה או אפילו רק בהנאה, מבחינתי האתר שלי הוא חלק מהדנ”א שלי ואני כל כך שמחה שהשנה זכיתי לקחת אותו לשלב הבא ואתכן יחד איתי.

אני מודה לשנה החולפת על כל השיעורים שלימדה אותי ועל כך שאפשרה לי לבנות את עצמי מחדש ואני רק יכולה לאחל לעצמי, להמשיך ולהתפתח בכיוונים שנכונים לי – תוך כדי שאני לובשת פיג’מה יפה כמובן.