את אקנה הנעורים חטפתי בתזמון הקלאסי ביותר: במהלך טיול בת המצווה של גיל 12. בתקופת הנעורים המודעות לטיפוח או אפילו ניקוי בסיסי של העור היא אפסית וכך התחיל האקנה שלי, שאיתו נאבקתי למשך חמש השנים הבאות. סירבתי להשתמש בראוקוטן, לכן המדיניות שלי דאז הייתה להשתמש בכל מיני תכשירי Clean & clear וביקורים חוזרים אצל רופאי העור.

עשיתי שימוש בכל משחה מקומית ואנטיביוטית שקיימת בשוק, עם ובלי מרשם רופא, בפרק זמן מסוים גם הייתי על אנטיביוטיקה אך מה שבסופו של דבר עזר לי היה השימוש בגלולות מגיל 17 ואילך. אני יודעת, זה פתרון די מחורבן וזה לא משהו שאני אמליץ עליו מיוזמתי, אבל זהו הסיפור האישי שלי. כיאה לנערה חסרת ביטחון בלי הרבה אינפורמציה בתחום (בתקופה הזו לא היה יוטיוב, מיינד יו), מה שעשיתי לאורך כל התקופה הזו היה להסתיר את הבעיות עם מייקאפ, עם ה-double wear של אסתי לאודר שממנו יש לי כתוצאה מכך רתיעה עד עצם היום הזה.

אני זוכרת בבירור כמה העור שלי היה מיובש וכשהייתי בוחנת אותו מקרוב, עם המייקאפ מעליו, הייתי מזדעזעת מכך שהוא היה נראה יותר כמו אדמת מדבר מאשר עור של בן אנוש. מה אומר לכן? תקופה מלבבת זו הייתה. הייתי חרדה מפני האפשרות שמישהו ייראה אותי בלי איפור ובעוד שהרבה נערות אחרות היו מגיעות לתיכון עם עור צח, חלק ונקי מאיפור – אני הייתי מטויחת בשכבה נאה של המייקאפ בעל הכיסוי הכי גבוה בשוק.

כשהאקנה החלים לבסוף, נותרתי עם טקסטורה קלה באזור הרקות אך ללא שום צלקות משמעותיות או עדות לזוועה שהתחוללה שם, מה שאומר שבגדול התמזל מזלי, אם כי מאותו שלב והלאה לא באמת נהניתי מעור מושלם ונטול פגמים בשום שלב בחיי.

מה לא לעשות כשיש אקנה במגזין Fashion tailsנריץ כמה שנים קדימה, לתחילת שנות האלפיים, כשקמרון דיאז עוד הייתה בכותרת בתור ה-שחקנית ההוליוודית הנחשקת. זה היה סיפור ידוע שקמרון דיאז סובלת מאקנה שהמאפרים שלה מנסים להסוות בקושי רב ושמחתי שאקנה הוא נחלת העבר מבחינתי. לאורך השנים פצעונים בעיקר באזור הסנטר היו תמיד משהו שהתמודדתי איתו ונדירות היו התקופות שבהן העור היה חלק לגמרי אבל כאמור, ידעתי שיכול להיות הרבה יותר גרוע.

שגרת הטיפוח שלי לאורך אותן שנים נעה בין שגרה מאוד מינימלית עד כדי לא קיימת לשגרה עמוסה שאין בה הגיון וזה נבע מהעובדה שאני אוהבת ביוטי, אוהבת קניות אך מעולם לא באמת טרחתי להתעמק ברכיבים מעבר למה שהובטח לי על גבי האריזה. טעות קשה אך גם מאוד נפוצה, שגרמה לכך שלא באמת ראיתי שום תועלת במוצרים שבהם השתמשתי ולא הבנתי מה הפואנטה.

נריץ את הזמן עוד קצת, לגיל 28, כלומר לפני כחצי שנה, כשקיבלתי את המתנה הקסומה שידועה גם כאקנה הורמונלי. הידד, יש לי מכנה משותף עם קמרון דיאז אבל לא בדיוק לשם כיוונתי.

הנחמה היחידה בלחטוף אקנה בגיל מבוגר הוא שיש לך פרופורציות בריאות לחיים (אני מקווה) ואת יודעת שזה חולף ולא יישאר לנצח. למעט היתרון הזה, את מרגישה די מפלצתית, בדומה לאופן שבו הרגשת בגיל 16, כך שהמסקנה שלי חברות, היא שאקנה לא עושה פלאים לביטחון העצמי בשום שלב בחיים ואני בטוחה שמי שהתמודדה עם זה בעצמה יודעת בדיוק למה אני מתכוונת.

החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולנצל את הגישה שיש היום לאינספור מוצרי הטיפוח כדי “לטפל” בבעיה. אני כותבת “לטפל” במכוון כי בפועל החמרתי אותה ללא ידיעתי. זה היה השלב שבו רכשתי כל מוצר טיפוח שמיועד לעור מעורב אקנתי ושגרת הטיפוח שלי הייתה מורכבת מכמה מוצרים אגרסיביים מאוד. העור שלי היה נראה מגורה ומיובש, אך מעבר לכך – הבחנתי שמוצרים שמיועדים לעור אקנתי לכל היותר גורמים לעור להיראות קצת יותר טוב מיד עם סיום השימוש בהם אבל אינם גורמים לשיפור משמעותי לאורך זמן ותהיתי מדוע זה קורה.

מה לא לעשות כשיש אקנה במגזין Fashion tailsבמקביל פניתי שוב לרופא העור והייתי כבר לגמרי מוכנה נפשית לכך שהוא ירשום לי ראוקוטן או אנטיביוטיקה. מאחר שהאקנה שלי היה יחסית קל והופיע בעיקר בלחי ימין ובסנטר, חשתי שהרופא לא נלהב לרשום לי אף אחת מהאופציות שהזכרתי ולכן קיבלתי בעיקר משחות מקומיות ותרחיץ פנים של אקניל. גם הפעם לא ראיתי את השינוי לו ציפיתי וזאת למרות שהמשכתי לחזור אחת לחודש לפולואפ ומעקב.

זה היה השלב שבו התחלתי לשאול את עצמי שאלות: האקנה שלי לא במצב כזה איום ונורא – וניכר שהוא גם אינו ממשיך להתפשט אז מדוע אף אחד מהמוצרים האלה שמיועדים לכאורה לסוג העור שלי אינם מצליחים להקל על הבעיה אפילו במעט?

זה גם היה השלב שבו התחלתי לחקור ולהעמיק ברכיבים. גיליתי שתעשיית הטיפוח המערבית שמכוונת לטיפול באקנה עושה הרבה יותר נזק מתועלת: היא אגרסיבית, היא מייבשת והיא בעיקר לא מסייעת לטפל בבעיה אפילו במעט. הרכיבים המייבשים במוצרי הטיפוח הללו בעיקר נועדו לגרום לנו להרגיש שאנחנו עושות עם עצמנו משהו חיובי לקראת החלמה אבל בפועל? הם מוציאים את העור מאיזון אפילו יותר ועור לא מאוזן הוא עור פגיע.

אז איך מתמודדים עם אקנה/ הופעה של פצעונים עקשניים?

אם אתן מזהות גם את עצמכן בסיפור הזה, יש לי טיפ מרכזי עבורכן: הפסיקו את כל מה שאתן עושות באופן מיידי. מהניסיון שלי, שגרת טיפוח שמיועדת לאקנה לעולם אינה עובדת ולכן ככל שתמשיכו להשתמש בה – רק תמשיכו לגרום לעצמכן לנזק. אם אתן משתמשות בשגרת הטיפוח הזו במשך כמה חודשים ואתן לא רואות שום סימן להחלמה אלא פצעים חדשים מתחילים לצוץ, סימן ששגרת הטיפוח שלכן לא עושה לכן טוב. לאחר שהוצאתי סכומי עתק על מוצרים שהזיקו לי והמשכתי להתמודד עם האקנה תוך כדי, הבטחתי לעצמי שברגע שאחלים, אפיץ את הבשורה לנשים נוספות שסובלות מאותן בעיות.

✛ הפסיקו להשתמש בסבוני פנים מייבשים: כולנו מכירות אותם, אלו סבוני פנים שמותירים את העור בתחושה מתוחה. אנחנו מפרשות את התחושה הזו כניקיון (ואנשים עם עור מעורב מתים על התחושה הזו) אך מה שזה עושה בפועל זה להפשיט את העור מהשמנים הטבעיים שלו. סבונים מייבשים הם סבונים שעם הזמן יוצרים מיקרו סדקים בעור. מעבר לכך שהלחות חומקת דרך אותם הסדקים, בקטריות יכולות לחדור דרכם ולכן כשאתן מייבשות את העור ומרגישות שהוא נקי, אתן בעצם הופכות אותו לכר פורה לחיידקים.

✛ הפסיקו להשתמש במוצרים שמתויגים כ-Oil free: מיתוג נוסף שנועד לגרום לכן לחשוב שאסור לעור השומני שלכן לבוא במגע עם שמנים נוספים, זה נשמע כמו הגיון בריא בסך הכל, לא? אז זהו, ממש לא. מוצרי Oil Free תורמים אפילו יותר לחוסר האיזון של העור וזה מה שגורם לעור אקנתי להפוך לעור מיובש. הנה הקאץ’: עור מיובש הוא עור שמפריש אפילו יותר שמנים במטרה להשיב את האיזון שאבד. אם העור שלכן ימשיך להיות מיובש כתוצאה משימוש במוצרי Oil free ושאר רכיבים מזיקים, האקנה שלכן לעולם לא יחלים.

✛ הפסיקו להשתמש במוצרים שמוגדרים כמוצרי Detox, העור שלכן לא צריך דיטוקס ולא ניתן לנקז רעלים דרכו. זה בדרך כלל מתכון למוצרים אגרסיביים (כמובן שגם בסעיף הזה ובקודם יש יוצאים מן הכלל, אך אם אתן לא מבינות מספיק ברכיבים – מוטב להימנע מהם כהגדרה).

✛ הפסיקו להשתמש במוצרים מבוססים אלכוהול: חשוב לעשות כאן הפרדה בין סוגים שונים של אלכוהול, כי יש סוגים שדווקא מועילים לעור והם מקטגוריית ה- fatty alcohols. אם אתן רואות ברשימת הרכיבים  cetyl, stearyl ו- cetearyl alcohol, אין לכן סיבה לחשוש מהן אך אם אתן נתקלות בסוגי אלכוהול אחרים כמו SD alcohol, denatured alcohol או isopropyl alcohol? להתרחק. הם מאוד נפוצים במוצרים לטיפול מקומי בפצעונים ובמי פנים, אך לא רק.

מה לא לעשות כשיש אקנה במגזין Fashion tails

ההתפכחות שלי לגבי מוצרים לטיפול מקומי קרתה יחסית לאחרונה והקוראות הקבועות בבלוג יכולות להעיד שסקרתי את תרחיף הייבוש של מריו בדסקו ממש לא מזמן. למרות שלא היה לי שום דבר חיובי לכתוב עליו, לא ממש מיהרתי לקטול אותו והמשכתי לעשות בו שימוש גם מעבר לסקירה. אז מעבר לכך שהוא לא תרם לי בשום דבר, גיליתי בשלב מסוים שברשימת הרכיבים שלו אפשר למצוא אלכוהול וטלק.

עשיתי חשבון עם עצמי והגעתי למסקנה שאין טעם לבנות שגרת טיפוח מאוזנת אך להשתמש במקביל במוצרים מקומיים עם רכיבים מזיקים על האזורים הכי רגישים בעור הפנים ולכן זה היה המוצר שגרם לי אחרי שנים רבות לומר “ביי ביץ’” לכל אותם תרחיפי ייבוש מהז’אנר.

המוצר השני הוא דווקא זה שקיבלתי עם מרשם רופא: Benzamycin topical gel. את התרחיף הזה מערבבים לכן בבית המרקחת ואמורים לשמור במקרר. בכל ערב יש להניח את המוצר על האזור הבעייתי לפני השינה והוא מכיל בתוכו Erythromycin שאמור למנוע הדבקה ו- Benzoyl peroxide שאמור להשמיד את הבקטריות. עד כה נשמע טוב? אז המוצר הזה גם כן מכיל בתוכו אלכוהול ורכיבי בישום – ואכן, בכל בוקר הייתי כמה עם טקסטורה לא נעימה סביב הפצעונים וכל האזור היה מיובש. לומר לכן שזה המוצר שעזר לאקנה שלי בסופו של דבר להחלים? ובכן, אני לא רופאה ולא כימאית, אבל לתחושתי – ממש לא.

✛ אל תקבלו כל מה שהרופא אומר כתורה מסיני: אני מסייגת את הסעיף הזה כי אני מאמינה שחשוב לפנות לרופא עור כשמתחיל להתפרץ האקנה. יחד עם זאת, חשוב לפנות לרופא העור הנכון. כשאישה בת 28 מגיעה לרופא עם אקנה הורמונלי והוא מוצא לנכון לרשום לה תרחיף מקומי לייבוש פצעונים, זה בערך כמו לשים פלסתר על הפצעונים מבלי לבדוק מה גרם לחוסר האיזון ההורמונלי מלכתחילה. עמדתי להחליף את רופא העור כי הייתי על סף ייאוש כשהאקנה לפתע החלים, אך כמובן שאני ממשיכה לטפל בבעיה המרכזית יותר שיצרה את הופעתם של הפצעונים מלכתחילה.

✛ אל תעשו שימוש במוצרים אגרסיביים: בתקופה שבה יש אקנה פעיל לא הייתי ממליצה לעשות שימוש בחומצות בריכוזים גבוהים (אני הפסקתי לעשות שימוש בחומצות עד שהוא החלים) ולא הייתי עושה שימוש בכל מיני מסיכות חימר אגרסיביות שבדרך כלל מאוד אוהבים להמליץ לעור אקנתי אך הן נוטות להכיל בתוכן כל מיני רכיבים מזיקים. ככלל אצבע אני מציעה לכן להניח בצד כל מה שמעקצץ, שורף, מכאיב. ייתכן שבהמשך כשהמצב יישתפר תוכלו לחזור להשתמש במוצרים האלה במידה והן לא מזיקים לכן, אבל עכשיו? מוטב להניח לעור.

✛ חוץ מאלכוהול, אני גם משתדלת להימנע מרכיבים בעייתיים נוספים כמו למשל מוצרים שמכילים רכיבי בישום שנוספו לשם רק במטרה להוסיף ריח למוצר ללא שום תועלות אחרות (כמה דוגמאות: Citronellol, Butylphenyl Methylpropional,Alpha-isomethyl ionone, ), חומרים משמרים מזיקים, חמאת שיאה שממוקמת בראש רשימת הרכיבים, שמן קוקוס, שמנים מינרליים, טלק, סיליקונים. אני בודקת רכיבים של כל מוצר שאני מקבלת או קונה ומפעילה שיקול דעת לגבי כל אחד מהם: דין מוצר שנשטף מהפנים הוא אינו כדינו של מוצר שנספג אל תוך העור, יש רכיבים מסוימים שאני מסוגלת להעלים עין מהם אם התועלות מהמוצר חשובות לי ויש רכיבים שאני יודעת שעלולים להוציא לי פצעונים ומבחינתי הם אינם באים בחשבון. אם אינכן משתמשות באופן בלעדי בקוסמטיקה ירוקה, יש סיכוי סביר שגם אתן תצטרכו להפעיל שיקול דעת באופן דומה. היעזרו באתר הזה כדי לנתח רכיבים של מוצרים ולהבין אלו מהם אפקטיביים ובאילו יש רכיבים פח.

כמובן שלא כל הרכיבים שהזכרתי הם בהכרח הרוע בהתגלמותו וזה לא כלל ברזל שהם יזיקו לכן. למרות שטיפוח הוא בסופו של דבר מדע – לעור לפעמים יש צרכים משלו ויכול להיות מצב שתיתקלו במוצר שהרכיבים שלו נשמעים מזיקים על הנייר אבל בפועל יתקבלו טוב על העור ולא יוציאו לכן ולו פצעון אחד, לכן בעוד שיש מוצרים שאני יכולה לומר להם ‘לא’ מוחלט, יש אחרים שאני מוכנה לנסות גם אם הם לא נראים לי אידיאליים. לפעמים זה גם עניין של ניסוי וטעייה.

אל תסירו איפור עם מגבונים. אל. תעשו. את. זה. בפוסט הבא נדבר איך מסירים את האיפור כמו שצריך.

✛ אל תעשו שימוש במברשות ניקוי או במגבות עם סיבים גסים.

✛ אל תעתיקו שגרות טיפוח שאתן רואות ברשת או במגזין ואל תקבלו עצות שלא לצורך. אני חוזרת שוב לתוכן שמצפה לכן בפוסט הבא כי אגע בו ברכיבים ובמוצרים שמנסיוני כדאי לחפש כשסובלים מאקנה, אבל גם אז אין בי שום ציפיה שתקנו את המוצרים הספציפיים שעליהם דיברתי ותיישמו את כל העקרונות שעובדים עבורי. שגרת טיפוח זה דבר אינדווידואלי מאוד והסיבה היחידה שאני מרשה לעצמי בכלל לכתוב את הפוסטים האלה, היא כי אני מרגישה שזו שגרה שהוכיחה את עצמה מבחינתי ודוגלת בעקרונות חיוביים. אילו הייתי ממשיכה להיאבק באקנה לעולם לא הייתי ממליצה לכן על שום מוצר כל עוד לא החלמתי ממנו בעצמי.

✛ אל תיכנסו לאטרף הגיינה: אל תשטפו את הפנים כמה פעמים ביום, אל תחליפו מצעים כל לילה, אל תתמרחו בתכשירי חיטוי באובססיביות וכו’. הסיבה שבגללה חטפתן אקנה היא לא כי אתן מטונפות, תנו לי לנפץ לכן את האשליה כי אני בטוחה שזה עבר לכן בראש. בעוד שחשוב לשמור על הגיינה (לא לעשות שימוש חוזר במגבות פנים ולחפוף בקביעות מברשות איפור), אני מוצאת שאטרף ההגיינה עלול לנהל לכן את החיים במקרה הטוב ולהזיק לעור שלכן אפילו יותר במקרה הרע, שבו אתן שוטפות את הפנים הרבה מעבר למה שנדרש ומייבשות אותן אפילו יותר. טפלו באקנה שלכן מהיסוד, כי הנה ניוזפלאש: העולם מזוהם, יש חיידקים בכל מקום ואתן לא תצליחו להגן על העור שלכן מפני כל זה ממילא, לכן מומלץ לאמץ שגרת טיפוח בריאה שתעשה זאת במקומכן.

אז בפוסט הבא כאמור, נדבר על מה מומלץ לעשות כשיש אקנה ואני מתכוונת לשכנע אתכן מדוע אתן צריכות להשתמש בשמנים גם כשהעור שלכן מעורב. יהיה מעניין.